·1 דק׳ קריאה·מאת מיכל מילינר
סיגל הגיעה לטיפול אחרי שנים של כאבי גב כרוניים. היא ידעה שהכאב מגביל אותה, אבל כשהתחלנו לעבוד והכאב התחיל להשתנות — הופיעה חרדה חדשה.
זה נשמע פרדוקסלי, אבל הכאב הכרוני יכול להפוך לסוג של ביטחון. הוא מוכר, צפוי, ויש לנו כללים ברורים לגביו. שינוי — גם שינוי לטובה — הוא תמיד גם איום.
המוח שלנו מחווט ללמוד מהניסיון. אם הכאב היה איתנו הרבה זמן, המוח למד ש'ככה זה'. הוא יצר 'זיכרון כאב' — נתיבים עצביים שנהיו יעילים מאוד בייצור כאב, גם כשהגירוי המקורי כבר לא קיים.
בעבודה עם סיגל למדנו שהשינוי לא חייב להיות דרמטי. צעדים קטנים, בקצב שמרגיש בטוח, עם הבנה שהחרדה מהשינוי היא חלק טבעי מהתהליך — לא סימן שמשהו לא בסדר.